שמע ישראל בגבול עזה
כל יהודי יכול לחולל מהפכה - גם אתה
- יולי 24, 2024
- |
- י״ח תמוז תשפ״ד
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
138 צפיות
שמע ישראל בגבול עזה
כל יהודי יכול לחולל מהפכה - גם אתה
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון- יולי 24, 2024
א.
בצד השני של הקו היתה אשה צדקנית מעיר הקודש ירושלים.
"הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון?"
- כן, בבקשה.
"אני מגיעה ממשפחה ליטאית מובהקת, בעלי הוא ראש ישיבה בישיבה ליטאית מפורסמת. אנחנו משפחה ליטאית למהדרין מן המהדרין. בכל זאת אני מאמינה שהמשיח יבוא ברגע שתהיה אחדות מליאה בין כל היהודים בארץ, יהודים שומרי תורה ומצוות, קלה כבחמורה, עם כל היהודים המכונים חילוניים. כשתהיה אהבה ואחדות כנה, כשאנחנו ללמוד איך להכיל את השני ולהפגין אמפתיה אמיתית ולא מזויפת, הגאולה בוא תבוא מיד".
- יפה, אמרתי, בהחלט.
"הרב ג'ייקובסון, מותר לי להאמין כך אפילו אם אני לא חב"דניקית"?
- מחול לך. מחול לך, שאת מאמינה כך. זה בסדר גמור.
"אם כך, אני צריכה שתעזור לי", ביקשה.
"אני מארגנת שבתון עבור ניצולי פסטיבל 'נובה'. מאה וחמישים צעירים וצעירות ששרדו את הפסטיבל שהתקיים למרבה הכאב בשמחת תורה האחרון, יבואו לשהות לשבת שלמה במלון בירושלים. חלק מהם לא שמרו שבת בחייהם, חלק מהם כבר לא שומרים שבת שנים רבות. זו תהיה עבורם שבת של אהבה אין סופית, הכלה אין סופית, ומנוחה וקדושה פנימית. שבת של שיקום רוחני נפשי כפי שלא חוו בכל שאר החוויות שעברו מני התופת.
"אני רוצה שאתה תמסור שיעורים והרצאות בשבתון זו".
השאר, כפי שאומרים, הוא היסטוריה.
ב.
הרבנית צילי שניידר, מייסדת ארגון 'קשר יהודי', מארגנת מעת פרוץ המלחמה שבתונים עם משפחות החטופים, משפחות שכולות, משפחות פצועים, ויוצרת 'חברותות' ללימוד בין כל מגזרי העם.
וכך בערב שבת פרשת שלח נחתי בארץ הקודש, במטרה לעשות את השבת יחד עם למעלה מ-150 ניצולים מפסטיבל נובה במלון מצודת דוד בירושלים. האירוע מומן על ידי ידידי היקר, רבי שמואל יוסף רידר ורעייתו לאה. כמוני, בני הזוג רידר טסו ממונסי, ארה"ב, יחד עם שלושה בנים בוגרים, לעשות את השבת עם הניצולים.
הגברת שניידר וכל חברי 'קשר יהודי' לא חסכו כל מאמץ כדי ליצור אווירה נפלאה, מבחינה גשמית ורוחנית. ההליכה לכותל המערבי בליל שבת, הסעודות הגדולות כיד המלך, הריקודים, הניגונים, השתיה והאוכל כדת אין אונס, כי כן ציוותה הרבנית שניידר על כל הצוות לעשות כרצון איש ואישה משרידי נובה, אשר כל אחד ואחת מהם הוא ממש אוד מוצל מאש.
זו לא הייתה שבת קלה. מדובר על 150 צעירים שעברו שבעה מדורי גיהינום, ובמשך שעות רבות ראו במו עיניהם זוועות כמוהן שמענו רק בהיסטוריה של ימי הביניים והשואה. צעיר אחד סיפר איך ברח מהמחבלים בכיוון הלא נכון - לעבר עזה. בשלב מסוים כשהבין שהוא רץ לכיוון השגוי וכי אין לו דרך לעשות את הדרך חזרה, הבחין בשיח גבוה והוא טיפס עליו ונאחז בו במשך שמונה שעות עד שהחיילים הגיעו והצילוהו מהרוצחים ימ"ש.
כשהחיילים הגיע והוא צעק "הצילו!", ביקשו אלה סימן שהוא אכן יהודי. "תאמר שמע ישראל", ביקשו ממנו. וכשהוא קרה בעוז שמע ישראל, מיהרו להוריד אותו מהעץ ולקחת אותו למקום מבטחים. ובאותם רגעים שבהם קרא "שמע ישראל", נשמעו בסביבה עוד כמה יהודים שצועקים "שמע ישראל" – כולם נתלו על עצים ושיחים בסביבה במשך שעות ארוכות וציפו לישועה.
"לבשתי חליפה ירוקה", מספר אותו ניצול. "בשלב מסוים היה לי ממש חם לי וכבר חשבתי שאוריד אותה, ובכל זאת ברגע האחרון לא עשיתי זאת ורק כך ניצלתי. הצבע הירוק של החליפה, נטמע בתוך הצבע הירוק של העץ שבו נאחזתי וכך הרוצחים לא הבחינו בי.
כמוהו, כל אחד מ-150 הצעירים האלו חווה נס למעלה מן הטבע שעמד להם להינצל. ומאידך, הנשמות היקרות האלו חוו זוועות במידה שאף אחד לא יכול בכלל לתאר ולשער.
ג.
רגע נפלא במשך השבת היה בעת סעודת יום שבת קודש. ההיסטוריון הידוע הרב ישראל גולדווסר, דיבר כשהוא מחזיק ספר תורה קטן, אותו כינה "אורח מיוחד ניצול שואה". נושא דבריו היה כוחו של העם היהודי לחגוג בשמחה את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא, אפילו בזמנים האפלים ביותר. הוא סיפר, כי כאשר שהנאצים ימ"ש גירשו כמעט את כל 50,000 יהודי צ'נסטוחובה לטרבלינקה, הם השאירו אחריהם כמה אלפים במחנה ריכוז על מנת שיעבדו כפועלים במפעלים מקומיים. ר' נח אדליסט, אחד מאותם פועלים, הבריח לצריף קטנטן ספר תורה קטן שנכרך סביב גופו שלושים פעם. סביב ספר התורה הזה היו היהודים נאספים כדי לשמוע קריאת התורה .
לבסוף נתפסו, הגרמנים היכו ביהודים עד זוב דם, כך שהדם נשפך על יריעות הספר תורה ועדיין נמצא שם. ספר התורה נלקח על ידי הגרמנים. אבל בסוכות חזר סנדלר יהודי לצריף עם ספר התורה. הוא הבטיח לעצב זוג מגפיים אלגנטי לקצין הנאצי האחראי על המחסן שבו אחסנו הנאצים חפצים יהודיים, ובאופן זה הבטיח את שובו של הספר.
כדי להבטיח שספר התורה לא ייתפס שוב, חוררו האסירים היהודים את אחד מדרגשי העץ והניחו בתוכו את ספר התורה. ובאותו שמחת תורה נכנסו היהודים שעדיין נותרו בחיים לצריף שבו הוחבא ספר התורה, בקבוצות קטנות. במקום לרקוד עם ספר התורה, רקדו מסביב לדרגש בו הוא הוחבא, ושרו את ניגוני שמחת התורה המסורתיים בשקט כדי להימנע מגילוי.
הרב גולדווסר הצביע על ספר התורה בידו, והכריז: הנה הספר התורה הזה ממחנה הריכוז צ'נסטוחובה, ספר תורה שרבי נח אדליסט הביא אתו לאחרי השואה כשעלה לארץ.
הרב גולדווסר סיפר איך רקד ספר התורה הקטן בשמחת התורה האחרון, כשהצפירות החלו ליילל - בדיוק ברגע שבו ניצולי פסטיבל נובה נמלטו על נפשם.
ספר התורה הוא בן 150 שנה, ובגלל מצבו העדין, לעולם אינו יוצא מארון הקודש שבו הוא שוכן. אבל כאשר הרב גולדווסר הסביר לרב בית הכנסת שהוא מבקש להראות את הספר לשרידי 'נובה', הוא קיבל אישור לקחת אותו.
"הריקודים שלכם בנובה", הכריז הרב גולדווסר בהתרגשות, "נפסקו ברגע אחד מהטילים והכדורים של שונאינו ימ"ש. ההקפות של עשרות אלפי בני ישראל נפסקו בגלל הטבח. אני מזמין את כולכם לבוא ולעשות הקפות עכשיו בספר התורה ששרדה את הנאצים, ספר תורה שרדו עמו בעיצומה של השואה. אני רוצה שתשלימו את ההקפות שלא עשיתם בשמחת תורה האחרון"!
מר שלמה ברגר, אביה של בת הערובה אגם ברגר, שעדיין נמצאת בשבי בידי החמאס ימ"ש, לקח את הספר תורה ראשון ואחריו כל אחד משרידי נובה אחז בספר תורה, הניגונים והריקודים נמשכו זמן רב, והשמחה הגיעה עד לב השמים.
זה היה רגע סוריאליסטי. מאה וחמישים שרידי נובה, עומדים מסביב ספר התורה ממחנה ריכוז נאצי בצ'נסטוחובה, ורוקדים בלהט.
למעלה מ-110 מהניצולים כבר נרשמו לחברותא בלימוד התורה עם עוד איש או אשה מישראל שעובדים בהתנדבות עם 'קשר יהודי'. והמספרים האלה עדיין גדלים.
ד.
ראו איזו השפעה יש לאשה אחת מישראל.
גם הגב' שניידר הייתה יכולה לשבת בבית, להוציא אנחה מפיה, ולדבר על החילונים המסכנים שלא יודעים צורת אל"ף ורק רוצים לגייס את בחורי הישיבות.
(באותו שבוע היא גם סיימה את ימי השבע ברכות לאחד מבניה לצד שידוך עבור עוד בן. מזל טוב! כך שגם היו לה נימוקים טובים מדוע עליה להישאר בבית ולנוח קצת...).
אבל כפי ששמעתי תמיד מכ"ק מרן הרבי מליובאוויטש, "טובה פעולה אחת מאלף אנחות". אשה אחת החליטה לעמוד ולעשות מעשה שכבר שינה את החיים של אלפי יהודים יקרים בפועל ממש. למה? כי היא מבינה שאנחנו נמצאים בזמן היסטורי. היום הרת עולם. הקב"ה הבעיר את כותלי הגלות ומתחנן מכולנו לצאת מהבועה שלנו וליצור את הרנסנס היהודי הכי גדול מעת מעמד הר סיני, להכניס את האובדים בארץ אשור (מלשון אושר) והנדחים בארץ מצרים (מלשון מיצר וצרה) להשתחוות להשם.
איך?
אצטט את מה ששמעתי (שלא במתכוון) בשיחה בין הרבנית שניידר לאחד מהפעילים בקשר יהודי: "אתה תצליח איתם רק באמצעות אהבה אין סופית, על ידי הכלה ואמפתיה הכי אותנטיים בעולם".
בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות נשים צדקניות ניגאל גם אנחנו בקרוב.
- תגובה
סיכום השיעור:
״טעמו וראו״ טורו השבועי של הרב יוסף יצחק ג׳ייקבסון בעיתון בקהילה.
מאמר זה התפרסם בעיתון פר׳ בלק י״ב תמוז תשפ״ד (18 ליולי 2024)
א.
בצד השני של הקו היתה אשה צדקנית מעיר הקודש ירושלים.
"הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון?"
- כן, בבקשה.
"אני מגיעה ממשפחה ליטאית מובהקת, בעלי הוא ראש ישיבה בישיבה ליטאית מפורסמת. אנחנו משפחה ליטאית למהדרין מן המהדרין. בכל זאת אני מאמינה שהמשיח יבוא ברגע שתהיה אחדות מליאה בין כל היהודים בארץ, יהודים שומרי תורה ומצוות, קלה כבחמורה, עם כל היהודים המכונים חילוניים. כשתהיה אהבה ואחדות כנה, כשאנחנו ללמוד איך להכיל את השני ולהפגין אמפתיה אמיתית ולא מזויפת, הגאולה בוא תבוא מיד".
- יפה, אמרתי, בהחלט.
"הרב ג'ייקובסון, מותר לי להאמין כך אפילו אם אני לא חב"דניקית"?
- מחול לך. מחול לך, שאת מאמינה כך. זה בסדר גמור.
"אם כך, אני צריכה שתעזור לי", ביקשה.
"אני מארגנת שבתון עבור ניצולי פסטיבל 'נובה'. מאה וחמישים צעירים וצעירות ששרדו את הפסטיבל שהתקיים למרבה הכאב בשמחת תורה האחרון, יבואו לשהות לשבת שלמה במלון בירושלים. חלק מהם לא שמרו שבת בחייהם, חלק מהם כבר לא שומרים שבת שנים רבות. זו תהיה עבורם שבת של אהבה אין סופית, הכלה אין סופית, ומנוחה וקדושה פנימית. שבת של שיקום רוחני נפשי כפי שלא חוו בכל שאר החוויות שעברו מני התופת.
"אני רוצה שאתה תמסור שיעורים והרצאות בשבתון זו".
השאר, כפי שאומרים, הוא היסטוריה.
ב.
הרבנית צילי שניידר, מייסדת ארגון 'קשר יהודי', מארגנת מעת פרוץ המלחמה שבתונים עם משפחות החטופים, משפחות שכולות, משפחות פצועים, ויוצרת 'חברותות' ללימוד בין כל מגזרי העם.
וכך בערב שבת פרשת שלח נחתי בארץ הקודש, במטרה לעשות את השבת יחד עם למעלה מ-150 ניצולים מפסטיבל נובה במלון מצודת דוד בירושלים. האירוע מומן על ידי ידידי היקר, רבי שמואל יוסף רידר ורעייתו לאה. כמוני, בני הזוג רידר טסו ממונסי, ארה"ב, יחד עם שלושה בנים בוגרים, לעשות את השבת עם הניצולים.
הגברת שניידר וכל חברי 'קשר יהודי' לא חסכו כל מאמץ כדי ליצור אווירה נפלאה, מבחינה גשמית ורוחנית. ההליכה לכותל המערבי בליל שבת, הסעודות הגדולות כיד המלך, הריקודים, הניגונים, השתיה והאוכל כדת אין אונס, כי כן ציוותה הרבנית שניידר על כל הצוות לעשות כרצון איש ואישה משרידי נובה, אשר כל אחד ואחת מהם הוא ממש אוד מוצל מאש.
זו לא הייתה שבת קלה. מדובר על 150 צעירים שעברו שבעה מדורי גיהינום, ובמשך שעות רבות ראו במו עיניהם זוועות כמוהן שמענו רק בהיסטוריה של ימי הביניים והשואה. צעיר אחד סיפר איך ברח מהמחבלים בכיוון הלא נכון - לעבר עזה. בשלב מסוים כשהבין שהוא רץ לכיוון השגוי וכי אין לו דרך לעשות את הדרך חזרה, הבחין בשיח גבוה והוא טיפס עליו ונאחז בו במשך שמונה שעות עד שהחיילים הגיעו והצילוהו מהרוצחים ימ"ש.
כשהחיילים הגיע והוא צעק "הצילו!", ביקשו אלה סימן שהוא אכן יהודי. "תאמר שמע ישראל", ביקשו ממנו. וכשהוא קרה בעוז שמע ישראל, מיהרו להוריד אותו מהעץ ולקחת אותו למקום מבטחים. ובאותם רגעים שבהם קרא "שמע ישראל", נשמעו בסביבה עוד כמה יהודים שצועקים "שמע ישראל" – כולם נתלו על עצים ושיחים בסביבה במשך שעות ארוכות וציפו לישועה.
"לבשתי חליפה ירוקה", מספר אותו ניצול. "בשלב מסוים היה לי ממש חם לי וכבר חשבתי שאוריד אותה, ובכל זאת ברגע האחרון לא עשיתי זאת ורק כך ניצלתי. הצבע הירוק של החליפה, נטמע בתוך הצבע הירוק של העץ שבו נאחזתי וכך הרוצחים לא הבחינו בי.
כמוהו, כל אחד מ-150 הצעירים האלו חווה נס למעלה מן הטבע שעמד להם להינצל. ומאידך, הנשמות היקרות האלו חוו זוועות במידה שאף אחד לא יכול בכלל לתאר ולשער.
ג.
רגע נפלא במשך השבת היה בעת סעודת יום שבת קודש. ההיסטוריון הידוע הרב ישראל גולדווסר, דיבר כשהוא מחזיק ספר תורה קטן, אותו כינה "אורח מיוחד ניצול שואה". נושא דבריו היה כוחו של העם היהודי לחגוג בשמחה את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא, אפילו בזמנים האפלים ביותר. הוא סיפר, כי כאשר שהנאצים ימ"ש גירשו כמעט את כל 50,000 יהודי צ'נסטוחובה לטרבלינקה, הם השאירו אחריהם כמה אלפים במחנה ריכוז על מנת שיעבדו כפועלים במפעלים מקומיים. ר' נח אדליסט, אחד מאותם פועלים, הבריח לצריף קטנטן ספר תורה קטן שנכרך סביב גופו שלושים פעם. סביב ספר התורה הזה היו היהודים נאספים כדי לשמוע קריאת התורה .
לבסוף נתפסו, הגרמנים היכו ביהודים עד זוב דם, כך שהדם נשפך על יריעות הספר תורה ועדיין נמצא שם. ספר התורה נלקח על ידי הגרמנים. אבל בסוכות חזר סנדלר יהודי לצריף עם ספר התורה. הוא הבטיח לעצב זוג מגפיים אלגנטי לקצין הנאצי האחראי על המחסן שבו אחסנו הנאצים חפצים יהודיים, ובאופן זה הבטיח את שובו של הספר.
כדי להבטיח שספר התורה לא ייתפס שוב, חוררו האסירים היהודים את אחד מדרגשי העץ והניחו בתוכו את ספר התורה. ובאותו שמחת תורה נכנסו היהודים שעדיין נותרו בחיים לצריף שבו הוחבא ספר התורה, בקבוצות קטנות. במקום לרקוד עם ספר התורה, רקדו מסביב לדרגש בו הוא הוחבא, ושרו את ניגוני שמחת התורה המסורתיים בשקט כדי להימנע מגילוי.
הרב גולדווסר הצביע על ספר התורה בידו, והכריז: הנה הספר התורה הזה ממחנה הריכוז צ'נסטוחובה, ספר תורה שרבי נח אדליסט הביא אתו לאחרי השואה כשעלה לארץ.
הרב גולדווסר סיפר איך רקד ספר התורה הקטן בשמחת התורה האחרון, כשהצפירות החלו ליילל - בדיוק ברגע שבו ניצולי פסטיבל נובה נמלטו על נפשם.
ספר התורה הוא בן 150 שנה, ובגלל מצבו העדין, לעולם אינו יוצא מארון הקודש שבו הוא שוכן. אבל כאשר הרב גולדווסר הסביר לרב בית הכנסת שהוא מבקש להראות את הספר לשרידי 'נובה', הוא קיבל אישור לקחת אותו.
"הריקודים שלכם בנובה", הכריז הרב גולדווסר בהתרגשות, "נפסקו ברגע אחד מהטילים והכדורים של שונאינו ימ"ש. ההקפות של עשרות אלפי בני ישראל נפסקו בגלל הטבח. אני מזמין את כולכם לבוא ולעשות הקפות עכשיו בספר התורה ששרדה את הנאצים, ספר תורה שרדו עמו בעיצומה של השואה. אני רוצה שתשלימו את ההקפות שלא עשיתם בשמחת תורה האחרון"!
מר שלמה ברגר, אביה של בת הערובה אגם ברגר, שעדיין נמצאת בשבי בידי החמאס ימ"ש, לקח את הספר תורה ראשון ואחריו כל אחד משרידי נובה אחז בספר תורה, הניגונים והריקודים נמשכו זמן רב, והשמחה הגיעה עד לב השמים.
זה היה רגע סוריאליסטי. מאה וחמישים שרידי נובה, עומדים מסביב ספר התורה ממחנה ריכוז נאצי בצ'נסטוחובה, ורוקדים בלהט.
למעלה מ-110 מהניצולים כבר נרשמו לחברותא בלימוד התורה עם עוד איש או אשה מישראל שעובדים בהתנדבות עם 'קשר יהודי'. והמספרים האלה עדיין גדלים.
ד.
ראו איזו השפעה יש לאשה אחת מישראל.
גם הגב' שניידר הייתה יכולה לשבת בבית, להוציא אנחה מפיה, ולדבר על החילונים המסכנים שלא יודעים צורת אל"ף ורק רוצים לגייס את בחורי הישיבות.
(באותו שבוע היא גם סיימה את ימי השבע ברכות לאחד מבניה לצד שידוך עבור עוד בן. מזל טוב! כך שגם היו לה נימוקים טובים מדוע עליה להישאר בבית ולנוח קצת...).
אבל כפי ששמעתי תמיד מכ"ק מרן הרבי מליובאוויטש, "טובה פעולה אחת מאלף אנחות". אשה אחת החליטה לעמוד ולעשות מעשה שכבר שינה את החיים של אלפי יהודים יקרים בפועל ממש. למה? כי היא מבינה שאנחנו נמצאים בזמן היסטורי. היום הרת עולם. הקב"ה הבעיר את כותלי הגלות ומתחנן מכולנו לצאת מהבועה שלנו וליצור את הרנסנס היהודי הכי גדול מעת מעמד הר סיני, להכניס את האובדים בארץ אשור (מלשון אושר) והנדחים בארץ מצרים (מלשון מיצר וצרה) להשתחוות להשם.
איך?
אצטט את מה ששמעתי (שלא במתכוון) בשיחה בין הרבנית שניידר לאחד מהפעילים בקשר יהודי: "אתה תצליח איתם רק באמצעות אהבה אין סופית, על ידי הכלה ואמפתיה הכי אותנטיים בעולם".
בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות נשים צדקניות ניגאל גם אנחנו בקרוב.
תגים
קטגוריות
טעמו וראו (עיתון בקהילה) - פרשת בלק תשפ״ד
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון- יולי 24, 2024
- |
- י״ח תמוז תשפ״ד
- |
- 138 צפיות
שמע ישראל בגבול עזה
כל יהודי יכול לחולל מהפכה - גם אתה
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון- יולי 24, 2024
א.
בצד השני של הקו היתה אשה צדקנית מעיר הקודש ירושלים.
"הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון?"
- כן, בבקשה.
"אני מגיעה ממשפחה ליטאית מובהקת, בעלי הוא ראש ישיבה בישיבה ליטאית מפורסמת. אנחנו משפחה ליטאית למהדרין מן המהדרין. בכל זאת אני מאמינה שהמשיח יבוא ברגע שתהיה אחדות מליאה בין כל היהודים בארץ, יהודים שומרי תורה ומצוות, קלה כבחמורה, עם כל היהודים המכונים חילוניים. כשתהיה אהבה ואחדות כנה, כשאנחנו ללמוד איך להכיל את השני ולהפגין אמפתיה אמיתית ולא מזויפת, הגאולה בוא תבוא מיד".
- יפה, אמרתי, בהחלט.
"הרב ג'ייקובסון, מותר לי להאמין כך אפילו אם אני לא חב"דניקית"?
- מחול לך. מחול לך, שאת מאמינה כך. זה בסדר גמור.
"אם כך, אני צריכה שתעזור לי", ביקשה.
"אני מארגנת שבתון עבור ניצולי פסטיבל 'נובה'. מאה וחמישים צעירים וצעירות ששרדו את הפסטיבל שהתקיים למרבה הכאב בשמחת תורה האחרון, יבואו לשהות לשבת שלמה במלון בירושלים. חלק מהם לא שמרו שבת בחייהם, חלק מהם כבר לא שומרים שבת שנים רבות. זו תהיה עבורם שבת של אהבה אין סופית, הכלה אין סופית, ומנוחה וקדושה פנימית. שבת של שיקום רוחני נפשי כפי שלא חוו בכל שאר החוויות שעברו מני התופת.
"אני רוצה שאתה תמסור שיעורים והרצאות בשבתון זו".
השאר, כפי שאומרים, הוא היסטוריה.
ב.
הרבנית צילי שניידר, מייסדת ארגון 'קשר יהודי', מארגנת מעת פרוץ המלחמה שבתונים עם משפחות החטופים, משפחות שכולות, משפחות פצועים, ויוצרת 'חברותות' ללימוד בין כל מגזרי העם.
וכך בערב שבת פרשת שלח נחתי בארץ הקודש, במטרה לעשות את השבת יחד עם למעלה מ-150 ניצולים מפסטיבל נובה במלון מצודת דוד בירושלים. האירוע מומן על ידי ידידי היקר, רבי שמואל יוסף רידר ורעייתו לאה. כמוני, בני הזוג רידר טסו ממונסי, ארה"ב, יחד עם שלושה בנים בוגרים, לעשות את השבת עם הניצולים.
הגברת שניידר וכל חברי 'קשר יהודי' לא חסכו כל מאמץ כדי ליצור אווירה נפלאה, מבחינה גשמית ורוחנית. ההליכה לכותל המערבי בליל שבת, הסעודות הגדולות כיד המלך, הריקודים, הניגונים, השתיה והאוכל כדת אין אונס, כי כן ציוותה הרבנית שניידר על כל הצוות לעשות כרצון איש ואישה משרידי נובה, אשר כל אחד ואחת מהם הוא ממש אוד מוצל מאש.
זו לא הייתה שבת קלה. מדובר על 150 צעירים שעברו שבעה מדורי גיהינום, ובמשך שעות רבות ראו במו עיניהם זוועות כמוהן שמענו רק בהיסטוריה של ימי הביניים והשואה. צעיר אחד סיפר איך ברח מהמחבלים בכיוון הלא נכון - לעבר עזה. בשלב מסוים כשהבין שהוא רץ לכיוון השגוי וכי אין לו דרך לעשות את הדרך חזרה, הבחין בשיח גבוה והוא טיפס עליו ונאחז בו במשך שמונה שעות עד שהחיילים הגיעו והצילוהו מהרוצחים ימ"ש.
כשהחיילים הגיע והוא צעק "הצילו!", ביקשו אלה סימן שהוא אכן יהודי. "תאמר שמע ישראל", ביקשו ממנו. וכשהוא קרה בעוז שמע ישראל, מיהרו להוריד אותו מהעץ ולקחת אותו למקום מבטחים. ובאותם רגעים שבהם קרא "שמע ישראל", נשמעו בסביבה עוד כמה יהודים שצועקים "שמע ישראל" – כולם נתלו על עצים ושיחים בסביבה במשך שעות ארוכות וציפו לישועה.
"לבשתי חליפה ירוקה", מספר אותו ניצול. "בשלב מסוים היה לי ממש חם לי וכבר חשבתי שאוריד אותה, ובכל זאת ברגע האחרון לא עשיתי זאת ורק כך ניצלתי. הצבע הירוק של החליפה, נטמע בתוך הצבע הירוק של העץ שבו נאחזתי וכך הרוצחים לא הבחינו בי.
כמוהו, כל אחד מ-150 הצעירים האלו חווה נס למעלה מן הטבע שעמד להם להינצל. ומאידך, הנשמות היקרות האלו חוו זוועות במידה שאף אחד לא יכול בכלל לתאר ולשער.
ג.
רגע נפלא במשך השבת היה בעת סעודת יום שבת קודש. ההיסטוריון הידוע הרב ישראל גולדווסר, דיבר כשהוא מחזיק ספר תורה קטן, אותו כינה "אורח מיוחד ניצול שואה". נושא דבריו היה כוחו של העם היהודי לחגוג בשמחה את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא, אפילו בזמנים האפלים ביותר. הוא סיפר, כי כאשר שהנאצים ימ"ש גירשו כמעט את כל 50,000 יהודי צ'נסטוחובה לטרבלינקה, הם השאירו אחריהם כמה אלפים במחנה ריכוז על מנת שיעבדו כפועלים במפעלים מקומיים. ר' נח אדליסט, אחד מאותם פועלים, הבריח לצריף קטנטן ספר תורה קטן שנכרך סביב גופו שלושים פעם. סביב ספר התורה הזה היו היהודים נאספים כדי לשמוע קריאת התורה .
לבסוף נתפסו, הגרמנים היכו ביהודים עד זוב דם, כך שהדם נשפך על יריעות הספר תורה ועדיין נמצא שם. ספר התורה נלקח על ידי הגרמנים. אבל בסוכות חזר סנדלר יהודי לצריף עם ספר התורה. הוא הבטיח לעצב זוג מגפיים אלגנטי לקצין הנאצי האחראי על המחסן שבו אחסנו הנאצים חפצים יהודיים, ובאופן זה הבטיח את שובו של הספר.
כדי להבטיח שספר התורה לא ייתפס שוב, חוררו האסירים היהודים את אחד מדרגשי העץ והניחו בתוכו את ספר התורה. ובאותו שמחת תורה נכנסו היהודים שעדיין נותרו בחיים לצריף שבו הוחבא ספר התורה, בקבוצות קטנות. במקום לרקוד עם ספר התורה, רקדו מסביב לדרגש בו הוא הוחבא, ושרו את ניגוני שמחת התורה המסורתיים בשקט כדי להימנע מגילוי.
הרב גולדווסר הצביע על ספר התורה בידו, והכריז: הנה הספר התורה הזה ממחנה הריכוז צ'נסטוחובה, ספר תורה שרבי נח אדליסט הביא אתו לאחרי השואה כשעלה לארץ.
הרב גולדווסר סיפר איך רקד ספר התורה הקטן בשמחת התורה האחרון, כשהצפירות החלו ליילל - בדיוק ברגע שבו ניצולי פסטיבל נובה נמלטו על נפשם.
ספר התורה הוא בן 150 שנה, ובגלל מצבו העדין, לעולם אינו יוצא מארון הקודש שבו הוא שוכן. אבל כאשר הרב גולדווסר הסביר לרב בית הכנסת שהוא מבקש להראות את הספר לשרידי 'נובה', הוא קיבל אישור לקחת אותו.
"הריקודים שלכם בנובה", הכריז הרב גולדווסר בהתרגשות, "נפסקו ברגע אחד מהטילים והכדורים של שונאינו ימ"ש. ההקפות של עשרות אלפי בני ישראל נפסקו בגלל הטבח. אני מזמין את כולכם לבוא ולעשות הקפות עכשיו בספר התורה ששרדה את הנאצים, ספר תורה שרדו עמו בעיצומה של השואה. אני רוצה שתשלימו את ההקפות שלא עשיתם בשמחת תורה האחרון"!
מר שלמה ברגר, אביה של בת הערובה אגם ברגר, שעדיין נמצאת בשבי בידי החמאס ימ"ש, לקח את הספר תורה ראשון ואחריו כל אחד משרידי נובה אחז בספר תורה, הניגונים והריקודים נמשכו זמן רב, והשמחה הגיעה עד לב השמים.
זה היה רגע סוריאליסטי. מאה וחמישים שרידי נובה, עומדים מסביב ספר התורה ממחנה ריכוז נאצי בצ'נסטוחובה, ורוקדים בלהט.
למעלה מ-110 מהניצולים כבר נרשמו לחברותא בלימוד התורה עם עוד איש או אשה מישראל שעובדים בהתנדבות עם 'קשר יהודי'. והמספרים האלה עדיין גדלים.
ד.
ראו איזו השפעה יש לאשה אחת מישראל.
גם הגב' שניידר הייתה יכולה לשבת בבית, להוציא אנחה מפיה, ולדבר על החילונים המסכנים שלא יודעים צורת אל"ף ורק רוצים לגייס את בחורי הישיבות.
(באותו שבוע היא גם סיימה את ימי השבע ברכות לאחד מבניה לצד שידוך עבור עוד בן. מזל טוב! כך שגם היו לה נימוקים טובים מדוע עליה להישאר בבית ולנוח קצת...).
אבל כפי ששמעתי תמיד מכ"ק מרן הרבי מליובאוויטש, "טובה פעולה אחת מאלף אנחות". אשה אחת החליטה לעמוד ולעשות מעשה שכבר שינה את החיים של אלפי יהודים יקרים בפועל ממש. למה? כי היא מבינה שאנחנו נמצאים בזמן היסטורי. היום הרת עולם. הקב"ה הבעיר את כותלי הגלות ומתחנן מכולנו לצאת מהבועה שלנו וליצור את הרנסנס היהודי הכי גדול מעת מעמד הר סיני, להכניס את האובדים בארץ אשור (מלשון אושר) והנדחים בארץ מצרים (מלשון מיצר וצרה) להשתחוות להשם.
איך?
אצטט את מה ששמעתי (שלא במתכוון) בשיחה בין הרבנית שניידר לאחד מהפעילים בקשר יהודי: "אתה תצליח איתם רק באמצעות אהבה אין סופית, על ידי הכלה ואמפתיה הכי אותנטיים בעולם".
בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ובזכות נשים צדקניות ניגאל גם אנחנו בקרוב.
- תגובה
סיכום השיעור:
״טעמו וראו״ טורו השבועי של הרב יוסף יצחק ג׳ייקבסון בעיתון בקהילה.
מאמר זה התפרסם בעיתון פר׳ בלק י״ב תמוז תשפ״ד (18 ליולי 2024)
שיעורים קשורים
אנא עזרו לנו להמשיך בפעילותנו
הרשמה לקבלת תוכן (באנגלית) עדכני מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
צרפו חברים ומשפחה לקבוצת הווסטאפ שלנו
צרפו חברים ומשפחה לקבוצת הווסטאפ שלנו
לקבלת תוכן ועדכונים מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
לקבלת הניוזלטר שלנו
אנא השאירו את תגובתכם למטה!