הדרך השפויה
יש רק דרך אחת לנצח המלחמה – אחת ולתמיד
- ספטמבר 18, 2024
- |
- ט״ו אלול תשפ״ד
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
50 צפיות
הדרך השפויה
יש רק דרך אחת לנצח המלחמה – אחת ולתמיד
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
- ספטמבר 18, 2024
ביום ראשון לפרשת 'בין דם לדם', כ"ח מנחם אב תשפ"ד, הגיעה השמועה הנוראה על רציחת ששת החטופים, במנהרה תת-קרקעית ברפיח. הקדושים נרצחו בדם קר זמן קצר לפני כן - כמה שעות או ימים לפני שהצבא הגיע למנהרת המוות של רוצחי החמאס ימ"ש וזכרם.
כשקראתי בתקשורת והמדיה הישראלית על הסיפור המר והנורא של רציחת ששת החטופים, הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, השם ינקום דם עבדיו הקדושים, נדהמתי.
אם לא הייתי מכיר את העובדות, היה נדמה כאילו שחברי ממשלת ישראל, ובראשם מר בנימין נתניהו, רצחו את החטופים בדם קר, רח"ל. אנשי החמאס? הם בסך הכל תבעו עסקה שתביא סוף לשפיכות הדמים, וכשלא קיבלו את העסקה, עשו מה שעשו.
כך היה הנוסח של הצהרה מטעם אחד הארגונים בארץ: "נתניהו הפקיר את החטופים. זו כעת עובדה. החל ממחר, המדינה תרעד. אנחנו קוראים לציבור להיערך. עוצרים את המדינה".
המציאות הזו מסתכלת עד זרא. ומה שעוד יותר, היא מפגינה את עומק השנאה העצמית הקיימת אצל המון יהודים לצערנו, כמו גם את המבוכה הפנימית אצלם שגוזלת מהם את הטיפה האחרונה של שפיות ומוסר בסיסי.
כפי שכתב ידיד, "אין דבר שיכול להעניק לסינוואר ימ"ש ולכל חברי חמאס יותר נחת-רוח וסיפוק נפשי מכך שתחילה הם רוצחים שש נפשות יהודיות, בצורה ברברית ואכזרית ימ"ש, ואחר כך רואים איך שיהודים מאשימים יהודים אחרים ברצח הזה".
ממש כמו שהנאצים היו משפשפים את עיניהם בהנאה סדיסטית כשראו איך שיהודים הורגים אחד את השני עבור פיסת לחם, ומאשימים אחד את השני בכל הרציחות של הנאצים...
הרי זו גופא חלק מהמלחמה של חמאס. לרצוח שבויים, ובתקוה שהם ישרדו את המלחמה נגדם, ליצור מצב שבו יהודים מאשימים יהודים ברציחות אלו, כדי ליצור לחץ להפסקת אש ולוויתורים כלפי החמאס.
*
כשלעצמי, אני חושב, שלא רק אנשי השמאל, אלא גם אנשי הימין ניהלו ומנהלים את המלחמה הנוכחית בצורה לא שפויה, בגלל שהם עדיין לא מוכנים לקבל את האמת המרה שאנו מוקפים במיליוני שכנים שמשתוקקים אך ורק להשמדת עם ישראל היל"ת. וכל זמן שישראל לא כובשת ומיישבת את כל יהודה, שומרון ועזה, הדבר רק מהווה סימן עבורם שעוד אפשר לנצח היל"ת.
מי מילל ומי פילל בעת מלחמת עולם השנייה שאמריקה ואנגליה היו מבקשות מחילה על מצב האזרחים בגרמניה ומקריבות את חייליהן כדי להיות נחמדים כלפי הגרמנים. היה ברור לכל מנהיגי העולם החופשי שצריך להכריע את המלחמה לחלוטין. כניעה ללא תנאים היתה האופן היחיד שבו ידעו שיוכלו לנצח במלחמה נגד היטלר.
רק בישראל נוצר מצב מזעזע. האויב מתחיל במלחמה, ואחר כך כשהקורבן נלחם בחזרה ומתחיל לנצח, האויב זועק: "אוי, אתם הורגים את ילדינו ונשינו!" ואנו מוכרחים להפסיק, ולהמתין עד למתקפה הבאה.
לאחרי ההתקפת יפן על ארצות הברית בדצמבר 1941 (כסלו תש"ב) האם אמריקה ביקשה מחילה על כך שהרגה יותר ממיליון אזרחים כדי להגן על עצמה מיפן?
האם אנגליה או אמריקה ביקשו סליחה מתושבי גרמניה על כך שהרגו כמעט שלושה מיליון (!) אזרחים גרמניים שלא היו חלק מהצבא הגרמני?
כיהודים, אנחנו רגישים לכל חיי בן אדם. חביב אדם שנברא בצלם. אנחנו גאים בכך. אבל הטמטום שבו ישראל התנהגה בעשרות שנים האחרונות, כולל לאחרי שמחת תורה תשפ"ד - להפקיר חיי מאות חיילים בגלל הבושה העצמית שלנו, הוא איום.
במהלך מלחמת העולם השנייה, מנהיגה של בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, ונשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט, הבינו גם הבינו שאם אדולף היטלר ימ"ש הוא זה שיכתיב את התנאים לסיום הקונפליקט –יהיה זה הסוף של העולם החופשי המערבי. ואילו אנחנו נמצאים היום במצב שחמאס, חיזבאללה ואירן הם שמכתיבים תנאים איך, מתי, ואם לשחרר חטופים.
כיצד נעשינו עם חולני כל כך?
לאחרי מלחמת ששת הימים, ושוב לאחרי מלחמת יום הכפורים, התחנן כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל לכל מנהיגי ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, להכריע את הערבים אחת ולתמיד - לא להתרפס, לא לוותר, אלא להפגין שניצחנו בגדול, כי ה' אלוקי ישראל העניק לעמו את ארצם לעד ולעולמי עולמים. אבל היהודים, שהיו מבולבלים מבפנים, תפסו את הדרך ההפוכה. התרפסו בפני האויב שוב ושוב ושוב, מה שרק הפגין לכל שכנינו התאבים את דמנו, שהניצחון עוד נמצא בידיהם.
יצרנו גם אשליה טיפשית ומסוכנת, כאילו שחמאס שולטת בעזה שלא ברצון תושביה, ויש רק כמה עשרות אלפי מחבלים, ואילו שאר מיליוני התושבים של יהודה שומרון ועזה, הם שוחרי צדק ושלום. כאילו שאם ניפטר מחמאס, יהיה לנו מזרח תיכון חדש. הרי האמת הפשוטה היא שלא חמאס השתלטה על עזה, אלא רובם ככולם של תושבי עזה, ורובם של ערביי תושבי יו"ש ועזה חושבים וחולמים חלומות חמאסיים.
אם כך ברור, שחיסול צבא חמאס, הגם שהוא מצוה גדולה עד מאוד, לא יועיל כלום לטווח זמן ארוך. כי אם עזה חושבת כמו חמאס, הרי לא יארך הזמן שיקום חמאס חדש עם שם אחר, רח"ל. חמאס הוא לא נטע זר שנפל לתוך עזה, זו לדאבוננו צורת החשיבה של מיליונים משכנינו.
אשר לכן, יש רק עצה אחת ויחידה: ללמד לקח את כל שכנינו הערביים שהקב"ה העניק לנו את כל ארץ ישראל בתור נחלת עולם, זוהי ארצנו לעד ולעולמי עולמים. אם אתם רוצים לגור פה בתור בני אדם שלא ירצחו ולא יזרעו שנאה, טוב ויפה. ברגע שרואים אפילו הפגנה אחת של רציחה, דמכם בראשכם, ותיכף ומיד ממש.
לדאבוננו, אין אף מנהיג ישראלי שמדבר בצורה הזו והערבים תפסו היטב שהם עדיין לא הפסידו את המלחמה.
מדוע יש מתקפת טרור במעבר אלנבי, וכמה ימים מאוחר הכל נשכח כאילו שום דבר לא קרה? יש סיבה פשוטה: הערבים לא נואשו. הם מאמינים שהם יכולים לנצח. הם רואים את המבוכה הישראלית, את הספקנות, ההיסוס, החששות. הם מקבלים שוב ושוב רמזור ירוק להמשיך במעשי שפיכות הדמים. אנחנו פשוט לא העברנו להם המסר שניצחנו.
כי במוחות המטופשים שלנו אנחנו עוד 'שוחרים שלום'. מה הם עוד צריכים להגיד ולעשות כדי שאנחנו נאמין שהם פשוט רוצים לרצוח כל ששת מיליון היהודים שחיים בארצנו הקדושה, ה"י.
*
אנחנו דואגים כל היום מה תאמר ארצות הברית. ללא גיבוי אומות העולם, מי יתן לנו את הנשק המודרני, מי יממן את מלחמותינו, מי ישלח לנו את הכסף. אלו שאלות טובה. אבל להפקיר ששה מיליון יהודים לשפיכות דמים נוראה כדי למצוא חן בעיני האומות, זו התנהגות שאף מדינה שפויה לא נוהגת, לבד ממדינת היהודים, שמגמגמת, ולא יודעת את תפקידה ומהותה.
לבד מזאת, רוב תושבי ארצות הברית הם אנשים שפויים. הם רוצים את ישראל חזקה. הם רוצים ישראל שלא מתרפסת בפני האויב ומלמדת את הרוצחים שדמם בראשם. התנהגות כזו טובה לאמריקה, טובה לכל העולם המערבי, וטובה לכל בן אדם שנברא בצלם אלוקים ורוצה לשרוד. ודאי בפני העולם והמצלמות הם צועקים על הצורך לוויתורים, אבל בפנימיות ליבם הם משתוקקים שישראל תכריע את האויב בכניעה ללא תנאים.
זו תלונתי כלפי נתניהו וכל ראשי הממשלה, מימין ומשמאל, במשך עשרות השנים האחרונות.
*
עם זאת כשמגיע הצד השני - מנהיגי השמאל שמאשימים את ישראל במותם של החטופים במקום להכריז - כמו כל אדם שפוי החי היום - שיש למחוק את החמאס מעל פני האדמה, הרי זה ממש ניצחון מוחץ לסינוואר וחבריו ימ"ש. הרי זה ממש מה שהם חולמים עליו: אנחנו נטבח את היאהודים והשמאל הישראלי יאשים את היהודים... והעיקר, ימשיכו את הלחץ על הממשלה להיכנע כלפי חמאס, ולהבטיח עתיד מזהיר לנאצים שבדורנו, היו לא תהיה.
כל אחד מתפלל להקב"ה בכל יום ויום על הגאולה השלימה, בקרוב בימינו ממש, ולישועתך קיווינו כל היום. ועד לאותו רגע גדול, השאלה היא מה עוד צריך לקרות במדינה זו כדי להצמיח דור חדש של מנהיגים שישנו את כל הפרדיגמה, ושיהיו ראויים להנהיג יהודים יקרים כמו הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, הי"ד? דרושים מנהיגים שיש להם 'גאון יעקב' ואומץ יהודי, אלוקי ויפה שעה אחת קודם.
- תגובה
סיכום השיעור:
ביום ראשון לפרשת 'בין דם לדם', כ"ח מנחם אב תשפ"ד, הגיעה השמועה הנוראה על רציחת ששת החטופים, במנהרה תת-קרקעית ברפיח. הקדושים נרצחו בדם קר זמן קצר לפני כן - כמה שעות או ימים לפני שהצבא הגיע למנהרת המוות של רוצחי החמאס ימ"ש וזכרם.
כשקראתי בתקשורת והמדיה הישראלית על הסיפור המר והנורא של רציחת ששת החטופים, הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, השם ינקום דם עבדיו הקדושים, נדהמתי.
אם לא הייתי מכיר את העובדות, היה נדמה כאילו שחברי ממשלת ישראל, ובראשם מר בנימין נתניהו, רצחו את החטופים בדם קר, רח"ל. אנשי החמאס? הם בסך הכל תבעו עסקה שתביא סוף לשפיכות הדמים, וכשלא קיבלו את העסקה, עשו מה שעשו.
כך היה הנוסח של הצהרה מטעם אחד הארגונים בארץ: "נתניהו הפקיר את החטופים. זו כעת עובדה. החל ממחר, המדינה תרעד. אנחנו קוראים לציבור להיערך. עוצרים את המדינה".
המציאות הזו מסתכלת עד זרא. ומה שעוד יותר, היא מפגינה את עומק השנאה העצמית הקיימת אצל המון יהודים לצערנו, כמו גם את המבוכה הפנימית אצלם שגוזלת מהם את הטיפה האחרונה של שפיות ומוסר בסיסי.
כפי שכתב ידיד, "אין דבר שיכול להעניק לסינוואר ימ"ש ולכל חברי חמאס יותר נחת-רוח וסיפוק נפשי מכך שתחילה הם רוצחים שש נפשות יהודיות, בצורה ברברית ואכזרית ימ"ש, ואחר כך רואים איך שיהודים מאשימים יהודים אחרים ברצח הזה".
ממש כמו שהנאצים היו משפשפים את עיניהם בהנאה סדיסטית כשראו איך שיהודים הורגים אחד את השני עבור פיסת לחם, ומאשימים אחד את השני בכל הרציחות של הנאצים...
הרי זו גופא חלק מהמלחמה של חמאס. לרצוח שבויים, ובתקוה שהם ישרדו את המלחמה נגדם, ליצור מצב שבו יהודים מאשימים יהודים ברציחות אלו, כדי ליצור לחץ להפסקת אש ולוויתורים כלפי החמאס.
*
כשלעצמי, אני חושב, שלא רק אנשי השמאל, אלא גם אנשי הימין ניהלו ומנהלים את המלחמה הנוכחית בצורה לא שפויה, בגלל שהם עדיין לא מוכנים לקבל את האמת המרה שאנו מוקפים במיליוני שכנים שמשתוקקים אך ורק להשמדת עם ישראל היל"ת. וכל זמן שישראל לא כובשת ומיישבת את כל יהודה, שומרון ועזה, הדבר רק מהווה סימן עבורם שעוד אפשר לנצח היל"ת.
מי מילל ומי פילל בעת מלחמת עולם השנייה שאמריקה ואנגליה היו מבקשות מחילה על מצב האזרחים בגרמניה ומקריבות את חייליהן כדי להיות נחמדים כלפי הגרמנים. היה ברור לכל מנהיגי העולם החופשי שצריך להכריע את המלחמה לחלוטין. כניעה ללא תנאים היתה האופן היחיד שבו ידעו שיוכלו לנצח במלחמה נגד היטלר.
רק בישראל נוצר מצב מזעזע. האויב מתחיל במלחמה, ואחר כך כשהקורבן נלחם בחזרה ומתחיל לנצח, האויב זועק: "אוי, אתם הורגים את ילדינו ונשינו!" ואנו מוכרחים להפסיק, ולהמתין עד למתקפה הבאה.
לאחרי ההתקפת יפן על ארצות הברית בדצמבר 1941 (כסלו תש"ב) האם אמריקה ביקשה מחילה על כך שהרגה יותר ממיליון אזרחים כדי להגן על עצמה מיפן?
האם אנגליה או אמריקה ביקשו סליחה מתושבי גרמניה על כך שהרגו כמעט שלושה מיליון (!) אזרחים גרמניים שלא היו חלק מהצבא הגרמני?
כיהודים, אנחנו רגישים לכל חיי בן אדם. חביב אדם שנברא בצלם. אנחנו גאים בכך. אבל הטמטום שבו ישראל התנהגה בעשרות שנים האחרונות, כולל לאחרי שמחת תורה תשפ"ד - להפקיר חיי מאות חיילים בגלל הבושה העצמית שלנו, הוא איום.
במהלך מלחמת העולם השנייה, מנהיגה של בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, ונשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט, הבינו גם הבינו שאם אדולף היטלר ימ"ש הוא זה שיכתיב את התנאים לסיום הקונפליקט –יהיה זה הסוף של העולם החופשי המערבי. ואילו אנחנו נמצאים היום במצב שחמאס, חיזבאללה ואירן הם שמכתיבים תנאים איך, מתי, ואם לשחרר חטופים.
כיצד נעשינו עם חולני כל כך?
לאחרי מלחמת ששת הימים, ושוב לאחרי מלחמת יום הכפורים, התחנן כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל לכל מנהיגי ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, להכריע את הערבים אחת ולתמיד - לא להתרפס, לא לוותר, אלא להפגין שניצחנו בגדול, כי ה' אלוקי ישראל העניק לעמו את ארצם לעד ולעולמי עולמים. אבל היהודים, שהיו מבולבלים מבפנים, תפסו את הדרך ההפוכה. התרפסו בפני האויב שוב ושוב ושוב, מה שרק הפגין לכל שכנינו התאבים את דמנו, שהניצחון עוד נמצא בידיהם.
יצרנו גם אשליה טיפשית ומסוכנת, כאילו שחמאס שולטת בעזה שלא ברצון תושביה, ויש רק כמה עשרות אלפי מחבלים, ואילו שאר מיליוני התושבים של יהודה שומרון ועזה, הם שוחרי צדק ושלום. כאילו שאם ניפטר מחמאס, יהיה לנו מזרח תיכון חדש. הרי האמת הפשוטה היא שלא חמאס השתלטה על עזה, אלא רובם ככולם של תושבי עזה, ורובם של ערביי תושבי יו"ש ועזה חושבים וחולמים חלומות חמאסיים.
אם כך ברור, שחיסול צבא חמאס, הגם שהוא מצוה גדולה עד מאוד, לא יועיל כלום לטווח זמן ארוך. כי אם עזה חושבת כמו חמאס, הרי לא יארך הזמן שיקום חמאס חדש עם שם אחר, רח"ל. חמאס הוא לא נטע זר שנפל לתוך עזה, זו לדאבוננו צורת החשיבה של מיליונים משכנינו.
אשר לכן, יש רק עצה אחת ויחידה: ללמד לקח את כל שכנינו הערביים שהקב"ה העניק לנו את כל ארץ ישראל בתור נחלת עולם, זוהי ארצנו לעד ולעולמי עולמים. אם אתם רוצים לגור פה בתור בני אדם שלא ירצחו ולא יזרעו שנאה, טוב ויפה. ברגע שרואים אפילו הפגנה אחת של רציחה, דמכם בראשכם, ותיכף ומיד ממש.
לדאבוננו, אין אף מנהיג ישראלי שמדבר בצורה הזו והערבים תפסו היטב שהם עדיין לא הפסידו את המלחמה.
מדוע יש מתקפת טרור במעבר אלנבי, וכמה ימים מאוחר הכל נשכח כאילו שום דבר לא קרה? יש סיבה פשוטה: הערבים לא נואשו. הם מאמינים שהם יכולים לנצח. הם רואים את המבוכה הישראלית, את הספקנות, ההיסוס, החששות. הם מקבלים שוב ושוב רמזור ירוק להמשיך במעשי שפיכות הדמים. אנחנו פשוט לא העברנו להם המסר שניצחנו.
כי במוחות המטופשים שלנו אנחנו עוד 'שוחרים שלום'. מה הם עוד צריכים להגיד ולעשות כדי שאנחנו נאמין שהם פשוט רוצים לרצוח כל ששת מיליון היהודים שחיים בארצנו הקדושה, ה"י.
*
אנחנו דואגים כל היום מה תאמר ארצות הברית. ללא גיבוי אומות העולם, מי יתן לנו את הנשק המודרני, מי יממן את מלחמותינו, מי ישלח לנו את הכסף. אלו שאלות טובה. אבל להפקיר ששה מיליון יהודים לשפיכות דמים נוראה כדי למצוא חן בעיני האומות, זו התנהגות שאף מדינה שפויה לא נוהגת, לבד ממדינת היהודים, שמגמגמת, ולא יודעת את תפקידה ומהותה.
לבד מזאת, רוב תושבי ארצות הברית הם אנשים שפויים. הם רוצים את ישראל חזקה. הם רוצים ישראל שלא מתרפסת בפני האויב ומלמדת את הרוצחים שדמם בראשם. התנהגות כזו טובה לאמריקה, טובה לכל העולם המערבי, וטובה לכל בן אדם שנברא בצלם אלוקים ורוצה לשרוד. ודאי בפני העולם והמצלמות הם צועקים על הצורך לוויתורים, אבל בפנימיות ליבם הם משתוקקים שישראל תכריע את האויב בכניעה ללא תנאים.
זו תלונתי כלפי נתניהו וכל ראשי הממשלה, מימין ומשמאל, במשך עשרות השנים האחרונות.
*
עם זאת כשמגיע הצד השני - מנהיגי השמאל שמאשימים את ישראל במותם של החטופים במקום להכריז - כמו כל אדם שפוי החי היום - שיש למחוק את החמאס מעל פני האדמה, הרי זה ממש ניצחון מוחץ לסינוואר וחבריו ימ"ש. הרי זה ממש מה שהם חולמים עליו: אנחנו נטבח את היאהודים והשמאל הישראלי יאשים את היהודים... והעיקר, ימשיכו את הלחץ על הממשלה להיכנע כלפי חמאס, ולהבטיח עתיד מזהיר לנאצים שבדורנו, היו לא תהיה.
כל אחד מתפלל להקב"ה בכל יום ויום על הגאולה השלימה, בקרוב בימינו ממש, ולישועתך קיווינו כל היום. ועד לאותו רגע גדול, השאלה היא מה עוד צריך לקרות במדינה זו כדי להצמיח דור חדש של מנהיגים שישנו את כל הפרדיגמה, ושיהיו ראויים להנהיג יהודים יקרים כמו הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, הי"ד? דרושים מנהיגים שיש להם 'גאון יעקב' ואומץ יהודי, אלוקי ויפה שעה אחת קודם.
טעמו וראו (עיתון ״בקהילה״) - פרשת כי תצא תשפ״ד
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
- ספטמבר 18, 2024
- |
- ט״ו אלול תשפ״ד
- |
- 50 צפיות
הדרך השפויה
יש רק דרך אחת לנצח המלחמה – אחת ולתמיד
הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
- ספטמבר 18, 2024
ביום ראשון לפרשת 'בין דם לדם', כ"ח מנחם אב תשפ"ד, הגיעה השמועה הנוראה על רציחת ששת החטופים, במנהרה תת-קרקעית ברפיח. הקדושים נרצחו בדם קר זמן קצר לפני כן - כמה שעות או ימים לפני שהצבא הגיע למנהרת המוות של רוצחי החמאס ימ"ש וזכרם.
כשקראתי בתקשורת והמדיה הישראלית על הסיפור המר והנורא של רציחת ששת החטופים, הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, השם ינקום דם עבדיו הקדושים, נדהמתי.
אם לא הייתי מכיר את העובדות, היה נדמה כאילו שחברי ממשלת ישראל, ובראשם מר בנימין נתניהו, רצחו את החטופים בדם קר, רח"ל. אנשי החמאס? הם בסך הכל תבעו עסקה שתביא סוף לשפיכות הדמים, וכשלא קיבלו את העסקה, עשו מה שעשו.
כך היה הנוסח של הצהרה מטעם אחד הארגונים בארץ: "נתניהו הפקיר את החטופים. זו כעת עובדה. החל ממחר, המדינה תרעד. אנחנו קוראים לציבור להיערך. עוצרים את המדינה".
המציאות הזו מסתכלת עד זרא. ומה שעוד יותר, היא מפגינה את עומק השנאה העצמית הקיימת אצל המון יהודים לצערנו, כמו גם את המבוכה הפנימית אצלם שגוזלת מהם את הטיפה האחרונה של שפיות ומוסר בסיסי.
כפי שכתב ידיד, "אין דבר שיכול להעניק לסינוואר ימ"ש ולכל חברי חמאס יותר נחת-רוח וסיפוק נפשי מכך שתחילה הם רוצחים שש נפשות יהודיות, בצורה ברברית ואכזרית ימ"ש, ואחר כך רואים איך שיהודים מאשימים יהודים אחרים ברצח הזה".
ממש כמו שהנאצים היו משפשפים את עיניהם בהנאה סדיסטית כשראו איך שיהודים הורגים אחד את השני עבור פיסת לחם, ומאשימים אחד את השני בכל הרציחות של הנאצים...
הרי זו גופא חלק מהמלחמה של חמאס. לרצוח שבויים, ובתקוה שהם ישרדו את המלחמה נגדם, ליצור מצב שבו יהודים מאשימים יהודים ברציחות אלו, כדי ליצור לחץ להפסקת אש ולוויתורים כלפי החמאס.
*
כשלעצמי, אני חושב, שלא רק אנשי השמאל, אלא גם אנשי הימין ניהלו ומנהלים את המלחמה הנוכחית בצורה לא שפויה, בגלל שהם עדיין לא מוכנים לקבל את האמת המרה שאנו מוקפים במיליוני שכנים שמשתוקקים אך ורק להשמדת עם ישראל היל"ת. וכל זמן שישראל לא כובשת ומיישבת את כל יהודה, שומרון ועזה, הדבר רק מהווה סימן עבורם שעוד אפשר לנצח היל"ת.
מי מילל ומי פילל בעת מלחמת עולם השנייה שאמריקה ואנגליה היו מבקשות מחילה על מצב האזרחים בגרמניה ומקריבות את חייליהן כדי להיות נחמדים כלפי הגרמנים. היה ברור לכל מנהיגי העולם החופשי שצריך להכריע את המלחמה לחלוטין. כניעה ללא תנאים היתה האופן היחיד שבו ידעו שיוכלו לנצח במלחמה נגד היטלר.
רק בישראל נוצר מצב מזעזע. האויב מתחיל במלחמה, ואחר כך כשהקורבן נלחם בחזרה ומתחיל לנצח, האויב זועק: "אוי, אתם הורגים את ילדינו ונשינו!" ואנו מוכרחים להפסיק, ולהמתין עד למתקפה הבאה.
לאחרי ההתקפת יפן על ארצות הברית בדצמבר 1941 (כסלו תש"ב) האם אמריקה ביקשה מחילה על כך שהרגה יותר ממיליון אזרחים כדי להגן על עצמה מיפן?
האם אנגליה או אמריקה ביקשו סליחה מתושבי גרמניה על כך שהרגו כמעט שלושה מיליון (!) אזרחים גרמניים שלא היו חלק מהצבא הגרמני?
כיהודים, אנחנו רגישים לכל חיי בן אדם. חביב אדם שנברא בצלם. אנחנו גאים בכך. אבל הטמטום שבו ישראל התנהגה בעשרות שנים האחרונות, כולל לאחרי שמחת תורה תשפ"ד - להפקיר חיי מאות חיילים בגלל הבושה העצמית שלנו, הוא איום.
במהלך מלחמת העולם השנייה, מנהיגה של בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, ונשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט, הבינו גם הבינו שאם אדולף היטלר ימ"ש הוא זה שיכתיב את התנאים לסיום הקונפליקט –יהיה זה הסוף של העולם החופשי המערבי. ואילו אנחנו נמצאים היום במצב שחמאס, חיזבאללה ואירן הם שמכתיבים תנאים איך, מתי, ואם לשחרר חטופים.
כיצד נעשינו עם חולני כל כך?
לאחרי מלחמת ששת הימים, ושוב לאחרי מלחמת יום הכפורים, התחנן כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל לכל מנהיגי ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, להכריע את הערבים אחת ולתמיד - לא להתרפס, לא לוותר, אלא להפגין שניצחנו בגדול, כי ה' אלוקי ישראל העניק לעמו את ארצם לעד ולעולמי עולמים. אבל היהודים, שהיו מבולבלים מבפנים, תפסו את הדרך ההפוכה. התרפסו בפני האויב שוב ושוב ושוב, מה שרק הפגין לכל שכנינו התאבים את דמנו, שהניצחון עוד נמצא בידיהם.
יצרנו גם אשליה טיפשית ומסוכנת, כאילו שחמאס שולטת בעזה שלא ברצון תושביה, ויש רק כמה עשרות אלפי מחבלים, ואילו שאר מיליוני התושבים של יהודה שומרון ועזה, הם שוחרי צדק ושלום. כאילו שאם ניפטר מחמאס, יהיה לנו מזרח תיכון חדש. הרי האמת הפשוטה היא שלא חמאס השתלטה על עזה, אלא רובם ככולם של תושבי עזה, ורובם של ערביי תושבי יו"ש ועזה חושבים וחולמים חלומות חמאסיים.
אם כך ברור, שחיסול צבא חמאס, הגם שהוא מצוה גדולה עד מאוד, לא יועיל כלום לטווח זמן ארוך. כי אם עזה חושבת כמו חמאס, הרי לא יארך הזמן שיקום חמאס חדש עם שם אחר, רח"ל. חמאס הוא לא נטע זר שנפל לתוך עזה, זו לדאבוננו צורת החשיבה של מיליונים משכנינו.
אשר לכן, יש רק עצה אחת ויחידה: ללמד לקח את כל שכנינו הערביים שהקב"ה העניק לנו את כל ארץ ישראל בתור נחלת עולם, זוהי ארצנו לעד ולעולמי עולמים. אם אתם רוצים לגור פה בתור בני אדם שלא ירצחו ולא יזרעו שנאה, טוב ויפה. ברגע שרואים אפילו הפגנה אחת של רציחה, דמכם בראשכם, ותיכף ומיד ממש.
לדאבוננו, אין אף מנהיג ישראלי שמדבר בצורה הזו והערבים תפסו היטב שהם עדיין לא הפסידו את המלחמה.
מדוע יש מתקפת טרור במעבר אלנבי, וכמה ימים מאוחר הכל נשכח כאילו שום דבר לא קרה? יש סיבה פשוטה: הערבים לא נואשו. הם מאמינים שהם יכולים לנצח. הם רואים את המבוכה הישראלית, את הספקנות, ההיסוס, החששות. הם מקבלים שוב ושוב רמזור ירוק להמשיך במעשי שפיכות הדמים. אנחנו פשוט לא העברנו להם המסר שניצחנו.
כי במוחות המטופשים שלנו אנחנו עוד 'שוחרים שלום'. מה הם עוד צריכים להגיד ולעשות כדי שאנחנו נאמין שהם פשוט רוצים לרצוח כל ששת מיליון היהודים שחיים בארצנו הקדושה, ה"י.
*
אנחנו דואגים כל היום מה תאמר ארצות הברית. ללא גיבוי אומות העולם, מי יתן לנו את הנשק המודרני, מי יממן את מלחמותינו, מי ישלח לנו את הכסף. אלו שאלות טובה. אבל להפקיר ששה מיליון יהודים לשפיכות דמים נוראה כדי למצוא חן בעיני האומות, זו התנהגות שאף מדינה שפויה לא נוהגת, לבד ממדינת היהודים, שמגמגמת, ולא יודעת את תפקידה ומהותה.
לבד מזאת, רוב תושבי ארצות הברית הם אנשים שפויים. הם רוצים את ישראל חזקה. הם רוצים ישראל שלא מתרפסת בפני האויב ומלמדת את הרוצחים שדמם בראשם. התנהגות כזו טובה לאמריקה, טובה לכל העולם המערבי, וטובה לכל בן אדם שנברא בצלם אלוקים ורוצה לשרוד. ודאי בפני העולם והמצלמות הם צועקים על הצורך לוויתורים, אבל בפנימיות ליבם הם משתוקקים שישראל תכריע את האויב בכניעה ללא תנאים.
זו תלונתי כלפי נתניהו וכל ראשי הממשלה, מימין ומשמאל, במשך עשרות השנים האחרונות.
*
עם זאת כשמגיע הצד השני - מנהיגי השמאל שמאשימים את ישראל במותם של החטופים במקום להכריז - כמו כל אדם שפוי החי היום - שיש למחוק את החמאס מעל פני האדמה, הרי זה ממש ניצחון מוחץ לסינוואר וחבריו ימ"ש. הרי זה ממש מה שהם חולמים עליו: אנחנו נטבח את היאהודים והשמאל הישראלי יאשים את היהודים... והעיקר, ימשיכו את הלחץ על הממשלה להיכנע כלפי חמאס, ולהבטיח עתיד מזהיר לנאצים שבדורנו, היו לא תהיה.
כל אחד מתפלל להקב"ה בכל יום ויום על הגאולה השלימה, בקרוב בימינו ממש, ולישועתך קיווינו כל היום. ועד לאותו רגע גדול, השאלה היא מה עוד צריך לקרות במדינה זו כדי להצמיח דור חדש של מנהיגים שישנו את כל הפרדיגמה, ושיהיו ראויים להנהיג יהודים יקרים כמו הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב ואורי דנינו, הי"ד? דרושים מנהיגים שיש להם 'גאון יעקב' ואומץ יהודי, אלוקי ויפה שעה אחת קודם.
- תגובה
סיכום השיעור:
אנא עזרו לנו להמשיך בפעילותנו
הרשמה לקבלת תוכן (באנגלית) עדכני מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
צרפו חברים ומשפחה לקבוצת הווסטאפ שלנו
צרפו חברים ומשפחה לקבוצת הווסטאפ שלנו
לקבלת תוכן ועדכונים מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
לקבלת הניוזלטר שלנו
אנא השאירו את תגובתכם למטה!
Anonymous -לִפנֵי 29 דקות
חזק ואמץ!!
דברים כדורבנות!!
כה לחי!!
השיבו לתגובה זו.סמן את התגובה הזו.