Picture of the author
Picture of the author

איך להסתכל על יהודי חילוני

    הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

    277 צפיות
  • נובמבר 4, 2022
  • |
  • י׳ חשון תשפ״ג
  • תגובה

סיכום השיעור:

טעמו וראו - טורו השבועי של הרב יוסף יצחק ג׳ייקובסון בעיתון ״בקהילה״

א.

יש לי ידיד שגר בסידני שבאוסטרליה, שמו הרב אהרן מוס, שמנהל את ארגון "נפש" ועוסק בקירוב ובחינוך. לפני כמה שנים שלח לי מכתב שקיבל מיהודי בסידני, וזו לשונו:

"שלום. אני זקוק לעזרתכם. התחנכתי בבית מסורתי, וערכו לי ברית מילה ובר מצוה, אך מעולם לא האמנתי בדת או אמונה כלשהי. אני היום בן 34 והייתי אומר שאני אתאיסט גמור. אין לי כל שאיפה להיקבר בבית קברות יהודי (אציין זאת בצוואתי במפורש), ונישאתי לגויה בנישואין אזרחיים.

"שאלתי היא, האם אני נחשב רשמית לאינו-יהודי בעצם זה שעזבתי את היהדות, או שאני זקוק לאיזה טקס או תהליך כדי שבאופן רשמי לא אהיה יהודי".

ב.

הרמב"ן מעלה שאלה מרתקת לגבי אופן הצגת אברהם אבינו בתורתנו הקדושה.

ניקח את נח, למשל. התורה לא מתחילה את סיפורו בכך שהקב"ה אמר לו לבנות תיבה ולהציל את עצמו ואת משפחתו מהמבול. ראשית, התורה נותנת לנו רקע. "ונוח מצא חן בעיני ה'. אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח". יש לנו רקע להבין למה דווקא הוא.

ניקח את משה רבינו. התורה לא מתחילה את סיפורו בכך שהקב"ה הופיע יום אחד בחייו וזימן אותו לגאול את העם. ראשית אנו למדים על הרקע שלו. הוא גדל בארמון פרעה, באווירה של מלכות. אחר-כך היא מספרת לנו שלשה סיפורים על האומץ והחזון המוסרי שלו. כבר יש לנו תמונה מיהו האיש הזה ולמה הוא נבחר.

וכך בכל התנ"ך. אם זה שמשון, שמואל הנביא, שאול, דוד, וכדומה. הסיפורים שלהם לא מופיעים בחלל ריק.

יש מישהו חריג אחד בכל התנ"ך. אברהם אבינו.

למה אברהם? למה הוא נבחר? מה הוא עשה כדי לזכות בקריאה המיוחדת הזו מאת השם? התורה לא אומרת דבר וחצי דבר אודות אברהם לפני המפגש הזה. בסוף פרשת נח מסופר רק שלתרח היו שלושה בנים, נחור, אברם והרן; הרן מת בעוד אביו בחיים. נחור נשא אישה בשם מלכה; ואברהם נשא אשה בשם שרי והיא היתה עקרה. זהו זה. מבחינתנו, אברהם הוא אדם מן השורה, המתגורר באור כשדים (עיראק של היום.(

ואז, פתאום, בלי הכנה מוקדמת, אנחנו מופתעים מהקריאה הנפלאה: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

השי"ת אומר לו לעזוב את אדמתו, לעבור לארץ חדשה, כנען, ומבטיח לו שהוא ישנה את העולם! השם מבטיח לו שממנו תצא אומה גדולה וכל העמים יתברכו על ידו, מבטיח לו את ארץ כנען כמורשת נצחית והופך אותו לאביה של ציוויליזציה חדשה. הוא מופקד על המשימה לשנות את נוף הפלנטה. בעצם, כל שאר התורה תלוי בפתיחה הזו לאברהם.

וכאן הבן שואל: למה הוא? כשקוראים רק תורה שבכתב (בלי הסיפורים בגמרא ובמדרשים) זו נראית בחירה אקראית לחלוטין! אין אפילו פסוק אחד המוקדש למעלותיו וגדולתו של אברהם.

על שאלה זו של הרמב"ן יש תשובה מאלפת של המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק יא), שחי כשלש מאות שנה לאחרי הרמב"ן.

ג.

הנה כמה קטעים בלשון המהר"ל עצמו:

ההפרש אשר יש בין ישראל לאומות. כי השם יתברך בחר בישראל בעצם, ולא בשביל מעשיהם הטובים. שלא לומר דוקא כאשר הם עושים רצונו של השם יתברך, אז בחר בהם, ולא כאשר אין עושים רצונו של השם יתברך, ולפיכך כתיב "והייתי לכם לאלהים" קודם, ואחר כך "והמה יהיו לי לעם". כלומר מה שהשם יתברך בחר בישראל הוא קודם, ואף כי ישראל אינם מקבלים אלקותו.

לכך לא כתב גם כן קודם בחירת אברהם מעשיו הטובים, שלא תאמר כי הוא יתברך, בחר באברהם ובזרעו אחריו בשביל מעשיהם, ואז היה לך לומר כאשר אין מעשיהם טובים ימאס בהם, שדבר זה אינו, רק כי הבחירה בהם מצד עצמם... ואילו יבינו זה בני אדם, לא עלה על מחשבתם מחשבת הבל, לומר כי השם יתברך מאס בישראל חס ושלום...

לכך יתורץ השאלה, שלא הזכיר הכתוב צדקת אברהם, קודם שנגלה עליו השכינה, ואמר לו "לך לך מארצך וממולדתך וגו'", שאם כך היה משמע שלכך נגלה עליו הקב"ה, ואמר לו "לך לך מארצך" בשביל זכותו שהזכיר, ואם כן היה זאת האהבה תלויה בדבר, וכל אהבה התלויה בדבר, בטל דבר בטלה האהבה... וכיון שלא נזכר צדקת אברהם קודם שאמר לו "לך לך מארצך", לא היה זה בשביל צדקת אברהם, עד שתאמר אם בטל דבר בטלה האהבה... ולכך לא הזכיר זכותו, לומר כי הבחירה הזאת לא תליא בזכות כלל, ולכך אי אפשר שיהיה דבר זה בטל.

דברים נפלאים! "אי אפשר שיהיה דבר זה בטל". אילו הציגה התורה את אברהם בכך שסיפרה לנו את כל מעלותיו והישגיו עד לשלב זה בחייו, היינו חושבים שההישגים האלה הם הם שיצרו את זהותו בתור היהודי הראשון. זה היה מוביל אותנו למסקנה המוטעית שיהדותו של יהודי מבוססת ונמדדת לפי מעשיו, אמונתו, מעלותיו, ואישיותו הרוחנית. ככל שאנחנו מפתחים אישיות רוחנית כך אנחנו יותר יהודים. ומאידך, אלה שהם רחוקים מיהדותם, ובוודאי אלה שמנוכרים מתורה, בודאי הם לא יהודים.

התורה רוצה להבהיר לנו, אומר המהר"ל, חד משמעית, שמהותו של יהודי לא משתנית בגלל הישגיו הרוחניים או מעלותיו. מה הופך יהודי ליהודי? לא כמה הוא יודע ללמוד. לא האדיקות שלו בדת. אפילו לא שמירת המצוות שלו. בוודאי, כל אלה מאפשרים לו לחוות את יהדותו ולחיות אותה במלואה, למלא את יעודו ולממש את תפקידו. אבל מה שהופך יהודי ליהודי היא העובדה שהקב"ה בחר באברהם אבינו ואמר לו "לך לך".

יהדותו של אדם אינה עניין של אורח חיים או תפיסה עצמית. יהדות היא המציאות העצמית של כל יהודי! זהו צבע הנשמה שלו. כמו שאתה לא יכול לשנות את צבע העין שלך, אתה לא יכול לשנות את צבע נשמתך. כמו שאדם לא יכול להפסיק להיות אנושי גם אם הוא מחליט שהוא סוס, יהודי לא יכול להפסיק להיות יהודי גם אם הוא מחליט שהוא לא יהודי.

מישהו כתב פעם לרבי מליובאוויטש זי"ע שהוא חילוני. כתב לו הרבי: בודאי תסלח לי, אבל מני אז שהקב"ה קבע שכל יהודי הוא חלק מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" אין מציאות כזו של יהודי חילוני מלשון חול.

ד.

אז חזרה לסיפור שלנו. מה היית עונה לידידנו מסידני? הנה התשובה של הרב מוס:

"לפי שאלתך, עשית כל שביכולתך כדי לשלול את יהדותך: מבחינה מעשית, אינך שומר על המסורת היהודית; מבחינת אמונה, אתה אתאיסט; מבחינת חיי משפחה, התחתנת עם גויה ולכן ילדיך לא יהיו יהודים; ואפילו לגבי הקבורה, אתה נחוש לא להיקבר בבית עלמין יהודי.

"ניתן היה לחשוב שכל זה יהיה מספיק כדי לאשר את אי-יהדותך. אך לא! משום מה, אתה עדיין אינך שבע רצון: אתה עדיין מרגיש יהודי! כל כך מרגיש יהודי, שאתה חש שאתה זקוק למתן התר רשמי להיות לא-יהודי!

"וכך, בהיותך אתאיסט, לאן אתה פונה כדי לפתור את בעייתך? לרופא? לפסיכיאטר? לעורך טקס הנישואין שלך? לא ולא.....אתה פונה לרב! למעשה, נראה לי שלהיות יהודי הוא הגורם הדומיננטי ביותר באישיותך, שאפילו משפיע על המקום בו הנך רוצה להיקבר! (מה פתאום שלאתאיסט יהיה אכפת היכן הוא ייקבר?)

"ידידי, יהדות אינה אמונה, רגש, שכנוע עצמי או אורח חיים. היא מצב קיומי. היא עובדה קיימת. אנו יכולים לחגוג אותה או להילחם בה, אך היא תמיד תהיה שם. אז מדוע שלא נחגוג אותה?".

קטגוריות

אנא השאירו את תגובתכם למטה!

עיתון ״בקהילה״- פרשת לך לך תשפ״ג

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

  • נובמבר 4, 2022
  • |
  • י׳ חשון תשפ״ג
  • |
  • 277 צפיות
  • תגובה

סיכום השיעור:

טעמו וראו - טורו השבועי של הרב יוסף יצחק ג׳ייקובסון בעיתון ״בקהילה״

אנא עזרו לנו להמשיך בפעילותנו
הרשמה לקבלת תוכן (באנגלית) עדכני מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

צרפו חברים ומשפחה לקבוצת הווסטאפ שלנו

צרפו חברים ומשפחה לקבוצת הווסטאפ שלנו

לקבלת תוכן ועדכונים מאת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
לקבלת הניוזלטר שלנו
Picture of the authorPicture of the author