סדר ליל פסח

• מרץ 31, 2020
• |
• ו׳ ניסן תש״פ
• |
• 763 צפיות

• הדפס
  

  כשהרבי מלובביץ ערך הסדר בבידוד

  לאחרי שלשים שנה הבנתי את הסוד

  הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

  • מרץ 31, 2020

  כשהרבי מלובביץ ערך הסדר בבידוד

  הרגשתי עצוב שהרבי יחוג את ליל הסדר לבד

  מאת: הרב פינחס דונער

  אחד מהנושאים שעולים שוב ושוב בשבוע האחרון דרך טלפונים שאני מנהל עם הקהילה שלי ועם אחרים ממעגלים רחוקים יותר, זה העובדה שאנשים יהיו לבד בליל הסדר השנה. או שהסדר שלהם יצטמצם באופן דרסטי כאשר ההורים שלהם או הילדים שלהם במקומות אחרים, הכל בעקבות נגיף הקורונה.

  כתוצאה מזו יהיו גם אנשים שיהיו ממש לבד, עם אף אחד לקיים איתו את הסדר.

  "איך נוכל לעשות ליל הסדר לבד?" הם שואלים אותי. "האם ליל הסדר לא מחייב להיעשות עם משפחה ואורחים?"

  הקדשתי לנושא הרבה מחשבה, ורוצה לענות לדאגות כולם על ידי שיתוף בשיח מיוחד שהיה לי לפני 18 חודשים.

  הייתי בניו יורק באותו הזמן, וחבר הודיע לי שביתו השתדכה. סימסתי לו חזרה שאני בסביבה ואוכל להשתתף במסיבה ובאותו הלילה נסעתי למאנסי לחגוג עימו.

  בתוך החגיגה נתקלתי בידיד שלי, הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון, מרצה נודע. ידעתי שהרב ג'ייקובסון גדל ברחוב מונטגומרי בקראון הייטס, בלב ליבה של קהילת חב"ד, כמה רחובות מביתו של הרבי מלובביץ'.

  ישנו אספקט בחייו של הרבי מלובביץ שאני מרגיש שלא מקבל מספיק ביטוי, ויצא לנו לדבר על כך. הרבי מלובביץ היה לגמרי על הקרקע ויחד עם אשתו הרבנית חיה מושקא הוא הוביל חיים פשוטים ביותר. כמה שקשה לדמיין, חייהם המשותפים היו מאד אישיים.

  הרב ג'ייקובסון לעתים קרובות מספר סיפורים על הרבי כשהוא מדבר בפני קהליו. אז שאלתי אותו אם הוא מעולם נתן פוקוס לחלק המיוחד הזה של גדולת הרבי, שהוא לא היה מעוניין בזוהר ובטקסיות שלעיתים קרובות נמצאים בקהילות ובחצרות חסידיות אחרות.

  "לדוגמה" שאלתי את הרב ג'ייקובסון, "האם אי פעם סיפרת לקהל שלך שלאורך כל שישים שנות נישואיהם, הרבי והרבנית אכלו את כל סעודות השבת שלהם לבד? שום אורחים, שום נוכחים, שום נראות ציבורית... רק זוג נשוי שאוכל יחד - מביאים את האוכל פנימה, אוכלים, מפנים את השולחן.

  אדם שיש לו עשרות אלפי אנשים שנעים לקולו! איזה שיעור מאלף!"

  הרב ג'ייקובסון עצר לדקה ואז חייך. "יש לי משהו חזק יותר עבורך" הוא אמר. "לפני מספר שבועות, הובלתי סדנה לנשים חד הוריות, ובסיום עודדתי אותן לשאול כל מה שהיה בליבן. אחת מהנשים הרימה את ידה, וזה מה ששאלה. סיפור מטורף".

  "לפני כמה חודשים" היא אמרה, "היה חג הפסח. הענין הוא שבעלי לשעבר ואני עברנו דרך קשה בפרידה שלנו. אחרי שנים בבית המשפט במריבה על הילדים, סוף סוף הגענו להסכמה בנוגע למשמורות. זה אומר שאנו מתחלקים בחגים היהודיים. הפסח האחרון היה תורי - הילדים היו אמורים להגיע אלי לליל הסדר והייתי מרוגשת ביותר. הפכתי את הבית לפסח והכנתי הכל בצורה היפה ביותר; זה הולך להיות רק הילדים שלי ואני".

  "כל כך שמחתי שהם יהיו איתי, שסיפרתי לכולם: המשפחה שלי, החברים שלי, השכנים. ואז, שעה לפני יום טוב, קיבלתי טלפון מהאבא שלהם שמסיבה מסויימת הילדים לא יגיעו בסוף. כמעט התעלפתי מהשוק וכאב הלב. אני מניחה שיכולתי לצלצל להוריי, או שכניי וללכת אליהם לסדר. אבל איך אוכל לעשות זאת? סיפרתי לכולם שהילדים שלי מגיעים!

  "האמת היא, לא היו לי האנרגיות להיות עם אף אחד. הרגשתי חסרת תחושה ומשותקת - יבשה ללא חיות".

  "אז עשיתי את הסדר בעצמי. לבד. זה היה ליל הסדר הקשה והמר ביותר שאי פעם היה לי. פשוט ישבתי שם ובכיתי לכל אורכו. מתייפחת. זה לא היה פסח. זה היה תשעה באב. לא הייתי צריכה לאכול מרור. הייתי - כל חיי היו - מרור! כן אמרתי את כל ההגדה ואכלתי מצות; אבל כל ליל הסדר כולו לקח לי 25 דקות".

  "הרב ג'ייקובסון, האם עשיתי את הדבר הנכון? האם מילאתי את חובת קיום ליל הסדר? האם זה בכלל נקרא סדר? וכיצד הרשה לי להקב"ה לערוך סדר אומלל כזה?."

  הרב ג'ייקובסון אמר לי - ואני מאמין לו, כי בתור מרצה בציבור, אני יודע בדיוק למה הוא התכוון - לפעמים הרגעים הכי מוארים שלך בהרצאה זה לא אלה שהכנת. הם מתנה מהקב"ה. אתה יכול להתכונן שעות. ואז ההשראה נוחתת אצלך בחיק. באותו רגע הרב ג'ייקובסון חווה כזה רגע.

  "אספר לך סיפור", הוא אמר. "בשנת 1988 אשתו של הרבי מליובביץ נפטרה, והוא נותר לבד, היות שלא היו להם ילדים. היא נפטרה בפברואר, וחודשיים אחרי זה התקיים חג הפסח. כל שנה הרבי והרבנית קיימו ליל הסדר יחד, אבל השנה הוא התעתד לקיימו לבד. עם מי ינהל הרבי את ליל הסדר?"

  "אני זוכר שנער צעיר, ארי הלברשרטם - שזמן אחרי זה נורה על ידי מחבל בגשר ברוקלין בשנת 1994 - ניגש אל הרבי אחרי תפילת ערבית בלילה הראשון של פסח, ובחסות אמו הזמין את הרבי אליהם הביתה לחגוג את הסדר. המשפחה של ארי התגוררה באיסטרן פארקווי, בלוק אחד מבנין 770. הרבי חייך לארי, ונענע בראשו לאות לאו. הוא הודה לו אבל אמר לארי שהוא יקיים את ליל הסדר במשרדו הפרטי שבבנין 770".

  "הייתי בחור ישיבה באותו הזמן" המשיך הרב ג'ייקובסון " אז אני עד מספר אחד לסיפור זה. בשעתו התהלכה שמועה שהמזכיר של הרבי, השם יאריך ימיו ושנותיו, הרב לייבל גרונר, הציע להישאר עם הרבי אך הרבי שלח אותו לקיים את ליל הסדר עם אשתו וילדיו".

  "וכך, הרבי מלובביץ הגדול - האדם שהיווה השראה לאין ספור אנשים לקיים לילות סדר בכל העולם, שבאופן אישי לקח תחתיו לארגן ליל הסדר עבור החיילים בצבא בארץ ע"י שלוחיו בארץ הקודש - קיים ליל הסדר לבד. אף אדם לא נוכח מבלעדיו. וכמו שכתוב בתלמוד: אם אתה עושה סדר לבד, אתה שואל את עצמך את ארבעת הקושיות ואחר כך עונה עליהם לעצמך".

  "חלק מבחורי הישיבה נשארו שם אותו הלילה ולא הלכו הביתה עד לשעה מאוחרת. חיכו מבחוץ ואחרי כמה שעות הרבי פתח את הדלת, הזמין את אליהו הנביא ואמר "שפוך חמתך". הוא יצא מבעד לדלת, אמר את התפילה, וחזר פנימה לסיים את הסדר. לבדו."

  "אשה יקרה" אמר לה הרב ג'ייקובסון, "אם זה היה מספיק טוב לרבי מלובביץ לקיים סדר בעצמו, תאמיני לי שהסדר שלך היה מצויין!"

  "הוא יכל לקיים את ליל הסדר שלו עם 100 אנשים, או 1000 אנשים, או 10000 אנשים. באופן אישי הוא דאג שחסידיו ושלחיו יארגנו לילות הסדר בכל פינה בארץ. הוא היה אחראי לאלפי אנשים שחגגו לילות סדר ציבוריים מקטמנדו ועד אלסקה, מסן פרנסיסקו עד ניו זילנד, עולים חדשים בישראל, אסירים בבתי כלא, ועוד ועוד. אבל בסוף היום, הוא הלך ועשה את ליל הסדר לבד. הוא לא נצרך לאף אחד בשביל להיות קרוב להקב"ה. הוא לא נזקק לשום עדות מבחוץ ולשום סביבה. הוא ישב לבד וחווה את יציאת מצרים."

  "הייתי רק בן 15 באותו הזמן", סיכם הרב ג'ייקובסון "אבל למרות גילי הצעיר, חשתי עצב על הרבי שלא היה עימו אף אחד לסדר. למה הוא לא הזמין ולו אדם אחד שיהיה איתו? אבל היום, אחרי שאני שומע את הסיפור שלך, אני חושב שאולי גיליתי תשובה. וזו רק הרגשה אישית שלי. כמנהיג ישראל אמיתי, הרבי רצה להעניק כוח לכל אותם נשמות שאי פעם ייאלצו לעשות את ליל הסדר לבד. הוא רצה שהם יידעו שהסדר שלהם למרות שהתקיים לבד הוא עוצמתי, אמיתי ומשמעותי. ההיסטוריה היהודית וההשגחה האלוקית יהיה עימם בסדר בדיוק כמו שיימצא בעוד הרבה סדרים עם הרבה אנשים".

  לאורך השבועות האחרונים, כאשר משבר הקורונה מתפתח סביבות העולם, וסיטואציות מציאות הבידוד הפך להיות יותר ויותר נוכח - הסיפור המדהים והנוגע הזה על הרבי מלובביץ עלה לתודעתי.

  בשנה זו, כ"כ הרבה אנשים- כנראה יותר אנשים מאשר כל תקופה אחרת בהיסטוריה היהודית - יקיימו ליל סדר מצומצם או בלי משפחותיהם בכלל. כל לילות הסדר יוקטנו והמתח יהדהד באויר. וכולנו נשאל את עצמינו - האם זהו ליל הסדר הראוי?

  אני חושב שהסיפור של הרב ג'ייקובסון על הרבי מלובביץ בשנת 1988 עונה על שאלה זו ומרגיע את חבוטי הנפש שיש לנו כלפי חויה זו. אחרי הכל "אם זה היה טוב מספיק לרבי מלובביץ לעשות ליל הסדר בעצמו, תאמיני לי שליל הסדר שלך יהיה פשוט מצויין!"

  לתמונה: הרבי מלובביץ שורף את החמץ בערב פסח תשמ"ח, כמה שעות לפני הסיפור המתואר בכתבה זו.

• תגובה